המפנה הם אחוז קטן מסכום ההזמנה המשולם לאנשי השירות. במדינות מסוימות חובה לתת טיפ, ולא לעשות זאת כדי להראות את המידה הגבוהה ביותר של נימוסים גרועים. ברוסיה הנוהג להטות את המלצרים אינו מסודר לחלוטין, אך מומלץ לא לשכוח מהם.
הוראות
שלב 1
כמות הטיפים משתנה די הרבה, תלוי כמה זמן "ישבת", ובאיזו מדינה אתה נמצא. פתרון אוניברסלי פחות או יותר הוא הרעיון לתת טיפ בסכום של כ -10% מסכום ההזמנה הכולל.
שלב 2
השארת פחות מ -5% לתה נחשבת כצורה גרועה וכביטוי לחמדנות. יש סרגל מצד שני: אתה לא צריך לתת טיפ יותר מ -25%. ברוסיה אין מסורת של מתן טיפ קבוע, לעתים קרובות אנשים פשוט משאירים סכום שווה ומעגלים את מה שכתוב בשיק. במקרה זה, הקפידו לומר למלצר כי אין צורך בשינוי. לפעמים מבקרים במסעדה מעדיפים לא להגיד כלום, רק לא לקלוט את השינוי, אבל כאן זה לא לגמרי ברור למלצרים עצמם, אולי פשוט שכחתם את הכסף הזה, ולא השארתם אותם לתה.
שלב 3
טיפים ברוסיה נותרים כשאנשים אוהבים את זה במסעדה. אם השירות היה מצוין, האוכל טעים והמלצרים מועילים, כדאי בהחלט להשאיר טיפ. אתה יכול אפילו להוסיף על מה שאתה בדרך כלל עוזב כדי לתגמל את צוות הממסד. בדרך כלל, אם השירות גרוע, הלקוחות עוזבים כ -5%, ואם הוא טוב מאוד, הסכום לרוב עולה ל -15%. יותר מ -15% מהתה ניתן בדרך כלל רק על ידי מבקרים בזבזניים או שיכורים.
שלב 4
יש נימוסים טובים כשמדובר בטיפים. לדוגמא, בגרמניה נהוג לומר למלצר שאתה מרוצה מהשירות כשאתה משאיר טיפ. אין נורמות מבוססות ברוסיה. יש מדינות בהן הטה נחשבת לעלבון, כמו יפן. כדאי להבהיר את מסורות הטיפים לפני שאתה נוסע.
שלב 5
יש מפעלים שמציבים תיבת טיפים ממש בקופה. בדרך כלל כתוב שם משהו כמו "לטיפ", אבל לפעמים מלצרים ממציאים מעלים כתובות מצחיקות שונות כדי לעודד לקוחות או להצחיק אותם. אני חייב לומר שמדיניות כזו עובדת, יש הרבה יותר טיפים בתיבות כאלה.
