ויזה היא היתר כניסה ושהייה במדינה עבור אדם שאינו אזרח בה. ויזה מונפקת על ידי נציגים מורשים של המדינה. מדינות רבות דורשות אישור ויזה חובה בכניסה, אך לעיתים הן מסכמות ביניהן הסכמים על אפשרות כניסה ללא ויזה לאזרחים או מקלות על הליך קבלת הויזה.
אם אתה שואל אנשים שלעתים קרובות נוסעים למדינות שונות מהי ויזה, אז רובם יגידו שזה סימן או מדבקה בדרכון, המצביעים על כך שאדם יכול להגיע למדינה זרה ולהישאר בשטח שלה במשך זְמַן. אך בתחילה, ויזה הייתה החלטה שהתקבלה על ידי פקיד, לפיה המסמך קיבל תוקף חוקי, או, אם לאיש נדחתה ויזה, המסמך בוטל.
הנוהג לאפשר רק לאנשים שקיבלו אשרת כניסה לטריטוריה שלהם החל לשמש מדינות שונות במשך זמן רב. עוד בימי קייב רוס, עבור זרים המעוניינים להיכנס לעיר הבירה קייב, היה צורך בהחלטה ממישהו ממשפחת הנסיכים. נוהג זה כבר יכול להיחשב כאב קדמון למשטר הויזה. כבר אז ניסו מדינות לשלוט על אזרחים זרים בשטחן בעזרת אישורים כאלה.
קיומן של אשרות קשור ישירות לעובדה שישנן מדינות המתנגדות לתנועה בלתי מפוצלת של אזרחים זרים דרך שטחן. יש מדינות שמתמקדות בפיתוח תיירות, הן הולכות להקל על משטר הויזה, לבטל את הוויזה או להקל עליהן מאוד להשיג מטיילים. חלקם, נהפוך הוא, מחמירים את כללי הכניסה כך שמי שרוצה להגר במסווה של תייר אינו יכול למלא את משאלתו.
כיום, פוליטיקאים רבים טוענים כי הגבולות במדינתם שקופים וקל להשיג את הויזה. זה נכון בחלקו. בשגרירויות המדינות תוכלו לגלות את כל מה שאתם צריכים כדי לקבל ויזה. בדרך כלל נדרש להביא מסמכים המאשרים את מקורות ההכנסה או הימצאות סכום מספיק לנסיעה בחשבון, למלא שאלון ולספק תמונה. לפעמים שגרירויות דורשות תעודת עבודה, הזמנת תיירים מהארץ או מסמכים אחרים. ככלל, קבלת אשרת תייר אינה קשה במיוחד. ישנם גם סוגים כאלה של אשרות כמו עסקים, סטודנטים ומעברות.
אשרת מעבר ניתנת לאנשים הנוסעים ביבשה דרך הארץ מבלי שהתכוונו לשהות בה זמן רב. בדרך כלל תקופת תוקפה אינה עולה על מספר ימים.
דרושה אשרת סטודנטים למי שנכנס למוסד חינוכי במדינה אחרת, מקשיב לכל קורס שם, ובאופן כללי מגיע ללמוד. המצב דומה לוויזה לעסקים, אשר נדרשת למי שעומד לנהל עסקים בשטח של מדינה אחרת.
משטר הויזה נועד לשלוט, אם לא בהתנהגותם של אזרחים זרים בשטחן, לפחות במספרם, וגם למנוע הגירה בלתי חוקית וכניסה לארצם של אותם אנשים שמסיבה כלשהי אינם אורחים רצויים זה.
