המתיחות במצרים הוקלה, אם כי עדיין ניתן למצוא אנשים מיליטנטים במקומות מסוימים. אך התוקפנות שלהם מכוונת לתושבים המקומיים ולממשלה, כך שלמעשה אין איום על נופשים.
מהומות במצרים לא פרצו בכל הערים. העימותים הקשים ביותר התרחשו בהורגאדה, אך אף תייר לא נפצע במהלכם. לאוכלוסייה המקומית אין כוונה לפגוע בנופשים. לדברי שגריר מצרים, אין אף קבוצה או מפלגה אחת במדינה שתתנגד באגרסיביות לזרים. כל התסיסה במדינה היא פוליטית פנימית בלבד.
אבל, כמובן, זה לא אומר שחגים במצרים הם בטוחים לחלוטין. כל אחד יכול להפוך לעד בלתי מודע לפרעות ברחובות המדינה וכמובן להיפצע. אבל זה יהיה אקראי לחלוטין. יתר על כן, סכנה כזו יכולה לחכות לתייר רק בערים גדולות. בהתנחלויות עם מספר קטן של תושבים, אפשרות כזו למעשה אינה נכללת.
עקב תסיסה פוליטית, עלות הנסיעה למצרים פחתה. מפעילי תיירים מנסים בכל דרך לפתות נופשים, כולל להוזיל את עלות הבילוי. סביר להניח שפחות נוחות תוצע. סביר להניח שזו הסכנה האמיתית היחידה שיכולה לחכות לתיירים.
במצרים לא מתנהלת מלחמה, כדורים לא שורקים, טנקים לא רועמים, חיילים לא מסתובבים ברחובות. גם שמועות רבות לפיהן הסדר בערים השתנה לא אושרו. החופים אינם מחולקים לנשים וגברים; גברת לבושה בקפידה אינה מועתקת או מכות אותה. ערים רבות במצרים מתנות מנופשים. והם לא צריכים למנוע מהם את אחד ממקורות ההכנסה העיקריים שלהם. אפילו המורדים מבינים שללא תיירים רמת ההכנסה של האוכלוסייה המקומית תרד ברצינות. מטבע הדברים, אף אחד לא רוצה שינויים כאלה. לכן, לנופשים אין סיבה לדאוג.
כמובן שלא כדאי לדבר עם המקומיים על פוליטיקה. גם לא כדאי להוכיח (או להטיל) את נקודת מבטך לגבי ממשלתם. שיחות כאלה יכולות להוביל לריב או אפילו לסכסוך חמור. אחרי הכל, האוכלוסייה המקומית מקנאה מאוד בנושאים אלה. אחרת, מצרים נותרה אותה מדינה - שטופת שמש, מסבירת פנים ושמחה.
