הדברים ארוזים, הכרטיסים והמסמכים נמצאים בכיס סגור, נעליים מלוטשות. נותר רק להמציא פעילות מעניינת בשעות הקרובות. מוזיקה באוזניות טובה במהלך ההליכה, אבל אם אתה צריך לנסוע באוטובוס, ברכב או ברכבת, זו סיבה נהדרת לקרוא משהו שלא הספקת לו לפני כן. או לבחור במשהו חדש ביסודו.
1. "זן באומנות כתיבת ספרים." ריי ברדבורי. אולי עבודה זו תהפוך לתחילת דרכך כסופרת, תעזור לך ליצור טקסטים יפים לפוסטים ברשתות החברתיות, או פשוט תאפשר לך לראות את "מבפנים החוצה" בעבודתו של מאסטר מוכר בתחום המדע הבדיוני. בספר דק יש מקום לחוש הומור, קולו של זקן חכם, מבט תמים וילדותי על העולם. זו לא רק רשימת הערות, אלא סיפור מדהים נוסף על חייו של הסופר עצמו, כמו גם "פרנהייט 451", "יין שן הארי", "דברי הימים של המאדים" - מהלידה וכלה בימינו.
2. אוסף סיפורים מאת אנטון צ'כוב. כל מה שתוכלו למצוא בחנות ספרים. גם אם הטיול מסתיים מוקדם יותר מהספר אינו מהווה בעיה, כל פרק מסתיים כאן, תמציתי בתוכנו ומשמעותו. קל, לא פולשני, חיוני. טיפוסים ודמויות מוכרות, שפה פשוטה ומובנת המדברת אל הקורא על אהבה, חילופי הגורל, שמחות, אכזבות, סטריאוטיפים, אמנות ועוד, שהיום היא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי.
3. אוסף סיפורים מאת או'הנרי. "העמית" האירופי של צ'כוב בנושא הפרוזה הקצרה. בגלוי, כאילו בחיוך, הוא מדבר על הדברים החשובים ביותר שאינם נראים במגוון הבעיות היומיומיות. העטיפה הקומית מסתירה את הסיבה הבסיסית החמורה ביותר, והמשמעויות הברורות, במבט ראשון, הן כמעט תת-טקסט בלשי. סיומות בלתי צפויות גורמות לך לשמוח, לבכות, ללכת לחיפוש אחר הרפתקאות עם הגיבורים, לראות אושר במקום שהיה פעם רק שגרה.
4. רצח באוריינט אקספרס מאת אגתה כריסטי. דרך טובה להשיג ריגוש בזמן נסיעה ברכבת או למצוא הבדלים מעיבוד הסרט באותו שם בשנת 2018. במשך כמה שעות תהפוך לנוסע מן המניין בכרכרת איסטנבול-קייל ויהיה בידך את כל הקלפים כדי למצוא את הפושע לפני הרקול פוארו המפורסם בעולם. והוא בכלל לא צרפתי, אלא בלגי. הספר הוא קלאסיקה מהז'אנר שמעורר את אותו הריגוש כשקוראים אותו לראשונה בבית הספר ושנים רבות אחר כך.
5. "התרופה המלנכולית" מאת ריי ברדבורי. אוסף הסיפורים סוגר רשימה זו מסיבה: ניסים טובים, קסמים יומיומיים ותקווה נצחית לטוב נותרים אצל הקורא לאורך זמן. זהו מקור כוח חדש, תמריץ לשנות מציאות, להעז להכניס אליו אנשים חדשים שעדיין לא מוכרים. ואז החיים אחרי הטיול ישמרו על כל הבהירות שלהם, או אולי הם יהפכו עוד קצת צבעוניים יותר.
