אימפריה שקיימת יותר מאלף שנה, מדינת אי שהפכה למנהיגי העולם, אחת התרבויות ה"סגורות "ביותר. כל זה הוא יפן.
יפן - רוסיה: דמיון רוחני
במבט ראשון, הקביעה האבסורדית לפיה מאפיינים רבים של המנטליות המזרחית של היפנים קשורים למנטליות הרוסית הן דוגמאות משכנעות למדי. למשל עבודה קשה וצייתנות, אמונה במלך טוב, הרגל של עבדות רוחנית. מאידך, אלכסנדר בלוק וסרגיי יסנין הדגישו עד כמה הפראות האסייתית וחיזוים של אנשים רוסים. ויפן היא, למעשה, דרום מזרח אסיה. וזה שהמדינות מופרדות במאות ואלפי קילומטרים לא ממש משנה. הים מרוסיה ליפן נמצא במרחק של אבן משם. והמחלוקת על איי קוריל לא יכולה להיחשב כנגמרה. וחוזה שלום בין מדינות אלה הוא רק חלום …
יפן בעבר
היסטוריה בת מאות שנים, בה, כביכול, הרבה: סכסוכים עקובים מדם, סערה, קבלת עצמאות, צמיחה תרבותית מהירה, ניסיונות התרחבות אירופית. אך העיקר הוא נאמנות בלתי מעורערת לטבע, לטקסים, למנהגים, למסורות. למעשה, יפן יוצאת מהבידוד רק באמצע המאה ה -19 - די מאוחר בסטנדרטים היסטוריים.
כמובן שאי אפשר לעצום עיניים ולזרוק מההיסטוריה את מדיניות החוץ המיליטריסטית של קיסרי יפן בראשית המאה העשרים, אז גם סין וגם רוסיה נפלו תחת "ההפצה". שיאה של הלחימה היפנית היה כניסתה של המדינה למלחמת העולם השנייה כבת בריתה של גרמניה שהובסה כבר. ההצלחות הצבאיות של הצבא האדום וההפצצה האטומית על הירושימה ונגאסאקי על ידי תעופה אמריקאית אילצו את היפנים להיכנע. גם מעלליהם הנואשים של טייסי הקמיקזה לא עזרו.
העתיד של יפן
היפנים הצליחו ללמוד לקח ראוי ממלחמת העולם השנייה. המדינה לא הייתה מפורזת רק - היא עצמה החליטה לעבור למצב של פציפיזם ולנטוש את הצבא הסדיר. אולי המדיניות הנבונה הזו היא שאפשרה לבצע פריצת דרך כלכלית ולגרום לכל העולם לדבר על "הנס היפני".
כיום, לא מחזיקה בשמורות משמעותיות של מינרלים, יפן בחרה להסתמך על פיתוח טכנולוגיות גבוהות. והיא צדקה. מוצרים יפניים אמיתיים - טלוויזיות, נגנים, מחשבים ניידים - תמיד שווים את משקלם בזהב. היפנים בטוחים לגבי העתיד. הם חיים זמן רב ולעתים נדירות חולים. יפן היא שמסוגלת להתחרות ברצינות עם ארצות הברית בתביעותיה למנהיגות עולמית.
